במהלך הלמידה בפיזיקה, התלמידים נדרשים לבצע ניסוי חקר. מיומנות ניסוי חקר הוא כלי חשוב בכל תחומי המדעים. מעבר לכך, מיומנות חקר, אינה כלי טכני אלא תפיסת עולם והסתכלות פנימית לד.נ.א של תחומי המדעים האמפיריים.
במהלך הלימודים בחטיבה התלמידים נחשפים לעניין זה ועלינו להקנות להם מיומנות והסתכלות זו ובו בזמן עלינו לבצע הערכה לזה.

משך הפעילות 45 דקות.

בעשורים האחרונים חל גידול במספר מחקרי מדע אזרחי המשלבים מתנדבים, מכל שכבות האוכלוסייה במחקר מדעי – לא כנחקרים, אלא כחלק מצוות המחקר. שיתוף זה שהינו בעל פוטנציאל ליצירת ערך הן לציבור והן למדענים, מתקיים בתחומים שונים (ניטור אוויר, איכות המים, זיהוי גלקסיות ועוד) ובדרכים שונות. עבור אנשי חינוך, מדע אזרחי מציע אמצעי המאפשר לתלמידים להשתתף במחקר אמיתי ולשפר את תוצאות הלמידה. התרומה הפוטנציאלית לתלמיד משילוב חקר אותנטי במסגרת מדע אזרחי בבית הספר, אינה רק בתחום הלמידה אלא גם ביצירת זהות מדעית ופיתוח אחריות אישית פעילה המלווה בחשיבה מערכתית.

מחקרי מדע אזרחי בבתי ספר יוצרים מרחב למידה בינתחומי ורב תחומי, בעיקר בתחומי הGeoSTEM  (מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה וגאוגרפיה). רובם משלב בהיבט התכני והטכנולוגי את הגאוגרפיה, שכן הם כוללים איסוף נתוני מיקום ושימוש במערכות מידע גאוגרפיות. לדוגמה, מיזם מדע אזרחי "חשים את האוויר" כלל ניטור האוויר על ידי תלמידים כחלק מלמידת חקר במודלים שונים של הוראה. במחקר אחר, תלמידים לוקחים חלק במיפוי השתתפותי שיאפשר תכנון מסלולי הליכה מותאמים לאוכלוסיית העיוורים. השתתפות התלמידים במחקר אינה מסתכמת באיסוף המידע בפלטפורמה הפתוחה OpenStreetMap, אלא השתתפות בתכנית התערבות מודולרית המותאמת למורים ולתלמידים המשתתפים במחקר. תכנית ההתערבות  כוללת פיתוח מיומנויות, ידע והבנה בתחומי הדעת ובמערכות מידע גאוגרפיות- GIS כחלק מלמידה בדרך החקר. בנוסף, תרומה לקהילה משולבת עם התכנית להתפתחות אישית ומעורבות חברתית. למיזם זה פוטנציאל לתרום לקידום "אזרחות מרחבית" המשלבת בין החינוך לאזרחות והחינוך הגאוגרפי. גישה זו מציבה בפניה מטרה לפתח אזרחים בעלי יכולת חשיבה מרחבית ביקורתית והבנה טובה יותר של העולם בעזרת מונחים גאוגרפיים ושפה מרחבית.

 מה המיוחד במדע אזרחי ומהי תרומתו? שאלות אלו ואחרות מעניינות חוקרי חינוך בארץ ובעולם המקדישים תשומת לב לבחינת תוצאות הלמידה ודרכים מיטביות שיובילו למימוש הפוטנציאל הטמון בפדגוגיה חדשנית זו.  המרכז לקידום מדע אזרחי- TCSS המשותף לטכניון ולאוניברסיטת חיפה בא לשלב מחקרי מדע אזרחי בבתי ספר ולחקור שילוב זה על היבטיו השונים. מוזמנים להכיר ולהשתתף בעשייה!

משך ההרצאה 20 דקות.

אחד המקצועות שלומדים תלמידי כיתות ח' במטו"ס הוא מדעי הסביבה. מקצוע זה משלב את לימודי האקולוגיה עם לימודי גיאוגרפיה והתלמידים לומדים אותו בקומפלקס בו 3 מורים מלמדים ב-2 כיתות במקביל.

כחלק מלימודי המקצוע אנחנו יוצאים לקמפוס לימודי באזור עמק החולה.

הרעיון שעומד מאחורי הקמפוס הזה הוא לאפשר לתלמידים את מסגרת הזמן והמקום המתאימה כדי לאחד את המיומונויות השונות, הקשורות באיסוף ועיבוד נתונים, אותם הם למדו בכיתה, ולהשתמש בהן בהקשר אחד. במילים אחרות – אם התלמידים למדו בכיתה איך מודדים לחות, איך מודדים טמפרטורה ואיך מזהים סימני בעלי חיים במקום מסוים, הקמפוס מאפשר להם לקחת את כל הדברים האלה ולבנות בעזרתם חקר מורכב בשטח חדש ולא מוכר.

העבודה בקמפוס היא בקבוצות עצמאיות כלומר, התלמידים בקבוצה מחליטים מה הם רוצים לבדוק ולחקור, מהן המיומנויות בהן הם צריכים להשתמש כדי לבצע את החקר שלהם, מהם המדדים אותם הום רוצים לבדוק, איפה, כמה פעמים, איך וכו'. התלמידים מקבלים את האפשרות לקחת את מה שלמדו בכיתה ולמזג את הכל להקשר אחד מורכב.

הקמפוסים עד כה היו מוצלחים מאוד, התלמידים בהחלט עבדו, למדו ואפילו ידעו להציג את התוצאות שלהם. עם זאת, עדיין קיים קושי גדול בניהול העבודה. התלמידים מתקשים לבנות לעצמם את תוכנית העבודה ולהחליט את ההחלטות העצמאיות הנדרשות בהם בעבודת כזו.

השאלה שעולה היא האם אנחנו צריכים ללמד את התלמידים מראש מיומנויות של ויסות וניהול למידה או שמא קמפוסים כגון זה ומטלות דומות שמעודדות עבודה עצמית עם אחריות גדולה יותר על התלמידים, הם אלו שיעזרו להם ללמדו כיצד נכון לתכנן ולוסת את הלמידה.

משך ההרצאה 20 דקות.