רקע כללי

במהלך שני העשורים האחרונים מתרחש תהליך שיש לו מופעים שונים ברחבי העולם, בו ישנה דרישה גוברת והולכת ממערכות חינוך להסיט את מרכז הכובד שלהן מעיסוק בהקניית ידע תוכן, לטובת עיסוק בהקניית כישורים ומיומנויות בהיבטים הרלוונטיים לצרכי העתיד.

ברקע לאותן קריאות לשינוי עומדות מספר מגמות, ובכללן:

  • זמינות הידע: עם המהפכות הדיגיטליות והצמיחה האקספוננציאלית של המידע, בצד הזמינות והנגישות הרבה של המידע באמצעות מנועי חיפוש רבי-עוצמה, גוברת והולכת הטענה כי אין צורך "לבזבז" את זמנם של תלמידים בהקניית ידע שיכול להיות זמין לכל אחד מהם בכף ידו, ויש לעשות שימוש בזמן שהתפנה לטובת הקניית מיומנויות קוגניטיביות גבוהות יותר כגון חיפוש מידע, ניתוחו, אינטגרציה של מידע ועוד.
  • השינויים בעולם העבודה: השינויים התדירים בעולם העבודה, הופעתן של משרות מסוגים חדשים, והתביעה ליכולת הסתגלות ולמידה מהירה לשינויים כאלה – מאיצים את הדרישה לפיתוח מיומנויות רלוונטיות (בעיקר מיומנויות "רכות") כגון היכולת לעבוד בצוות, יצירתיות, חשיבה ביקורתית, יכולת למידה מהירה ועוד.
  • תאוצת התפתחות הטכנולוגיה: ההתפתחות הטכנולוגית במימדים רבים, וקצב ההשתנות המהיר בהיבטים אלה, מגבירים את הצורך בבוגרי מערכות חינוך שיש להם את המיומנויות והכישורים של LIFE LONG LEARNERS – בהם משקלן של מיומנויות כגון הסקרנות, יכולת הלמידה העצמית, היכולת להגיב לשינויים ועוד – הוא מכריע.
  • הצורך בחדשנות למול אתגרי הקיימות של העתיד: משבר האקלים, ההתחממות הגלובאלית, העלייה בזיהום הסביבה, כמו גם קריסת המרקם הסוציו-אקונומי בחברות רבות, מגבירים את הצורך בבוגרי מערכות חינוך שיכולת החדשנות שלהם, ובסיס הערכים שלהם, יקנו להם את המיומנויות והמניעים לעצב את הפתרונות לאתגרי החברה העתידית.

אלה, ומגמות נוספות, הניעו את גיבושם של צוותי פעולה שונים במהלך שני העשורים האחרונים, שגיבשו רשימות שונות של מיומנויות וסוגי אוריינויות שיידרשו  מבוגרי מערכת החינוך לקראת העתיד. בתוכם מצוי פרוייקט "כישורי המאה ה 21" של האיחוד האירופי, "חינוך 2030 "– של ה OECD, "עשרת הכישורים" של הפורום הכלכלי העולמי ועוד.

גם משרד החינוך הישראלי פיתח מיזמים ותכניות שונות בתחום, ואף שילב רשימות של מיומנויות שונות שנדרש להקנות בכל אחד מתחומי הדעת – באתרי המפמ"רים.

אתגרי ההטמעה, היישום וההערכה:

על אף מגמות אלה והתנסויות שונות שהתקיימו במערכות החינוך בהנחלת מיומנויות במהלך השנים האחרונות, ניכר כי אנו עדיין מצויים בתחילת הדרך מבחינת היכולת להמשיג את המיומנויות, להבין את טבען ואת מנגנון הנחלתן, ובעיקר – למצוא את הדרך לשלבן בסדר היום הבית-ספרי.  מטבע הדברים וכנגזר מכך, אנו עדיין חסרים גם בכלים להכשיר מורים להנחלת מיומנויות, ולהערכת תלמידים בהתפתחותן.

על רקע ההכרה בצורך בצד אותם פערים, פעמים רבות בוחרים בתי ספר ואנשי חינוך בגישה של "הקנייה נגזרת" – הגדרת משימות לתלמידים הדורשות את המיומנויות האלה, מבלי לתת להם את הכלים עצמם כדי לפתח אותן.

כך למשל, בגישה זו אנו מניחים שאם ניתן לתלמידים משימה צוותית – כנגזר מכך הם יפתחו מיומנויות עבודת צוות, אם ניתן להם משימת השוואה – הם יפתחו מיומנויות של השוואה וכד'.

למול זה המציאות מלמדת כי ברוב המקרים גישה זו אינה מספקת, שכן היא חסרה את הכלים הדרושים לילדים לפתח מיומנויות אלה, ולעתים היא אף מעמידה תלמידים בפני מצוקה נוספת בהיעדר אותם כלים.

מה אנו מחפשים לפענח ולגלות בכנס שפירא השנה?

אנו מעוניינים לפגוש את אותם מורים, אנשי חינוך ואנשי אקדמיה, שפיתחו כלים להנחלת מיומנויות והם מתנסים ביישומם, שחוקרים את הנושא ומגלים תובנות שונות בתוכו, ובעיקר שנושאים בתוכם סימני שאלה ותהיות בנושא, שבעזרתם ניתן לפענח יותר ולחשוב על כלים לפיתוח השדה הפורה הזה לקראת העתיד.

יובהר כי איננו מחפשים פתרונות שלמים או "מושלמים". זוהי הזמנה לתהליך חשיבה משותף, בו אנו מחפשים את נתיבי ההמשך לחיפוש הדרך.

מקורות נוספים

אתר OECD EDUCATION 2030

תקציר 2030 משרד החינוך

אתר מו"פ 2030 משרד החינוך

דוגמת מיומנויות אנגלית משרד החינוך

מיומנויות המאה ה 21 מבט מחקרי

מיומנויות מתמטיקה – דוגמא

10 הכישורים – הפורום הכלכלי העולמי

חינוך החשיבה – מאמר פרופ’ יורם הרפז

השתתפו בהפצת הבשורה: