מושב 1 – מיומנויות הערכה ומיזוג בעידן הפוסט-אמת
יו"ר המושב: ד"ר עירית אהרון
אודיטוריום תקשורת
הרצאה: כישורי הערכה של סרטונים מדעיים ב-youtube
בעידן ה"פוסט-אמת", המידע שנגיש לנו ולתלמידנו זמין יותר מאי-פעם ומופיע בכמויות חסרות תקדים. עם זאת, נראה לפעמים כי קל מאוד ללכת לאיבוד בסבך המידע, כיוון שמידת הביקורת על המידע במרחב הציבורי ירדה באופן משמעותי, ואין פיקוח אמיתי על מה שנכתב או מוצג באינטרנט. לאור זאת, נדרשות מיומנויות חדשות להתמודדות נבונה עם מקורות וללמידה בתוך מציאות חדשה, מיומנויות שבוחנות ומעריכות את מקורות המידע בהם אנחנו עושים שימוש ללמידה, לקבלת החלטות ולניהול שיחות ודיונים. המושב הנוכחי מציג שני מחקרים אשר עוסקים בהערכת מקורות מידע המוצגים באחת מהפלטפורמות המקוונות הפופולריות ביותר לשיתוף וצריכת מידע – YouTube.
מטרות
מטרות המושב הן להכיר למורים מחקרים עדכניים אשר עוסקים בהערכת סרטונים ב – YouTube, ולהכיר למורים רקע תיאורטי אקדמי בנושא זה, אשר יכול לתרום לפיתוחים פדגוגיים-חינוכיים בכיתה.
הנושא המוצג מתקשר לנושא הכנס של מיומנויות, כיוון שהוא עוסק בפיתוח מיומנויות הערכה אשר נחוצות מאוד לתלמידים ולמורים במציאות החדשה של עידן ה"פוסט-אמת", ובכלל.
פירוט הנושאים
פאיז עבד
קריטריונים אפיסטמיים של תלמידים להערכת סרטוני YouTube.
תשומת לב מחקרית ניכרת הוקדשה לזיהוי הקריטריונים של לומדים לבחירה והערכה של מקורות מידע טקסטואלים. למרות השימוש הרב בסרטוני YouTube כמקורות מידע, הקריטריונים של תלמידים להערכה של סרטוני YouTube טרם נבדקו. המחקר בחן את הקריטריונים האפיסטמיים של תלמידים להערכת סרטוני YouTube בהשוואה לקריטריונים שלהם להערכה של אתרי אינטרנט. תלמידי כיתה ח' התבקשו להעריך ולדרג שישה סרטוני YouTube ושישה דפי אינטרנט העוסקים בנושא שינוי אקלים ולנמק את הדרוגים שלהם. נימוקי התלמידים קודדו לפי סכמה לקידוד קריטריונים אפיסטמיים. הקריטריונים סווגו לשלוש קטגוריות ראשיות: קריטריונים תקשורתיים (כולל קריטריונים חזותיים, קוליים, וורבליים וחווייתיים), קריטריונים ייצוגיים (כולל איכות ואמינות הייצוג של התופעה) וקריטריונים של השגת מטרות אפיסטמיות (כולל השגת מטרות כגון הבנה ולמידה). מהממצאים עלה שקיים דמיון רב בין הקריטריונים האפיסטמיים של תלמידים להערכה של סרטוני YouTube ולהערכה של אתרי אינטרנט. יחד עם זאת, הבדלים בהתייחסות לחוויית השימוש ולרלוונטיות המקורות, מעלים את האפשרות שהערכה של סרטוני YouTube מבוססת במידה רבה יותר על החוויה האישית של הצופים.
אוהד דוידוב
"אבל ראיתי סרטון שאומר…!" – הערכת טיעונים ב- YouTube.
כיום, אנו לומדים מידע רב מטיעונים שמוצגים לנו בסרטונים. אלו מועתקים במהירות ויראלית לשיחות ולדיונים באתרים, ברשתות חברתיות, בין חברים ועוד. אך חלק נכבד מהטיעונים הללו אינם מהימנים, מטעים, אינםמבוססים על ראיות מספקות ולעיתים אף שקריים במכוון. היכולות שלנו להעריך טיעונים בסרטונים מקוונים חיונית כיום להערכת מידע מקוון, ומשפיעה באופן ישיר על מה שאנחנו מאמינים. מחקרים קודמים בחנו בעיקר את המבנה של טיעונים ואופן הצגתם, אך בחנו פחות לעומק את הקריטריונים שאנשים מפעילים כדי להעריך את הטיעונים האלו וכיצד הם תופסים טכניקות שכנוע שונות.
במחקר זה אני משווה את האופנים בהם שופטי תחרויות דיבייט, שלהם מומחיות גבוהה בהערכת טיעונים, וסטודנטים שאין להם מומחיות דיבייט, מעריכים טיעונים מדעיים ב- YouTube. מטרת המחקר היא לחשוף את הדרכים בהן מומחים מעריכים טיעונים, על-מנת שנוכל בעתיד ללמד אנשים לחשוב ולפעול כמו מומחים להערכת טיעונים בזמן צפייה בסרטונים. בהרצאה אדגים טכניקות הערכה של טיעונים ב- YouTube.
משך ההרצאה 45 דקות.
הרצאה: כישורי הערכה ומיזוג של מקורות מידע מרובים
רציונל
בעידן ה"פוסט-אמת", המידע שנגיש לנו ולתלמידנו זמין יותר מאי-פעם, ומופיע בכמויות חסרות תקדים. עם זאת, נראה לפעמים כי קל מאוד ללכת לאיבוד בסבך המידע, כיוון שמידת הביקורת על המידע במרחב הציבורי ירדה באופן משמעותי, ואין פיקוח אמיתי על מה שנכתב או מוצג באינטרנט. לאור זאת, נדרשות מיומנויות חדשות להתמודדות נבונה עם מקורות וללמידה בתוך מציאות חדשה, מיומנויות שבוחנות ומעריכות את מקורות המידע בהם אנחנו עושים שימוש ללמידה, לקבלת החלטות ולניהול שיחות ודיונים. המושב הנוכחי מציג שני מחקרים שנערכו בקרב תלמידי כיתה ט', האחד עוסק בהתפתחות של כישורי הערכה והשני עוסק בהתפתחות של כישורי מיזוג מקורות מידע מרובים.
מטרות
מטרת המושב היא הצגה של מחקרים עדכניים העוסקים בכישורי הערכה ומיזוג של מקורות מידע, אשר עשויים לסייע בפיתוח תוכניות לימוד בנושאים אלו.
ההקשר לנושא הכנס
הנושא המוצג מתקשר לנושא הכנס, מיומנויות וכישורים, כיוון שהוא עוסק בפיתוח מיומנויות הערכה ומיזוג מקורות מידע מרובים אשר נחוצות מאוד לתלמידים ולמורים במציאות החדשה של עידן ה"פוסט-אמת", ובכלל.
פירוט הנושאים
ד"ר שירי מור-הגני: צמיחה של קריטריונים להערכת מקורות מידע מדעיים.
כדי להעריך מקורות מידע נדרשים תלמידים להכיר מגוון של קריטריונים להערכת מקורות (כגון מומחיות המחברים, כוונות המחברים, עדכניות המידע ועוד). אנו ערכנו מחקר אורך כדי להבין כיצד תלמידי כיתה ט' מפתחים קריטריונים להערכת מקורות מידע מדעיים. במסגרת המחקר עקבנו מקרוב, במשך תקופה של שלושה חודשים, אחר זוגות של תלמידים שדנו מדי שבוע במקורות מידע מדעיים סותרים, בעלי רמות איכות ואמינות מגוונות. אחת לשבועיים, ראיינו כל תלמיד/ה ושאלנו אותו/ה לגבי הקריטריונים שלו/ה להערכת מקורות מידע מדעיים. כעבור שלושה חודשים נצפתה עלייה משמעותית בכמות ובמגוון של הקריטריונים של התלמידים להערכת מקורות מידע. עלייה גדולה במיוחד חלק בקריטריונים של הערכת כוונות המחברים והערכת מומחיות במת הפרסום. ניתוח תהליכי הלמידה העיד על כך שרכישה של קריטריונים חדשים חלה בעיקר בתגובה למצבים בהם מקורות המידע ערערו את ציפיות התלמידים (למשל, בעקבות קיומם של אינטרסים מסחריים), אולם שלעיתים נדרשו הפרות חוזרות ונשנות של הציפיות על-מנת שהקריטריון החדש יתבסס.
דנה טל סביר: מפת מקורות דיגיטלית: כלי לקידום כישורי מיזוג של מקורות מידע מרובים.
מיזוג מקורות מידע מרובים הוא תהליך מאתגר עבור תלמידים הדורש שליטה במגוון של מיומנויות. בתהליך זה התלמידים מתמודדים עם אתגרים רבים, ביניהם הערכת מקורות המידע ובחירתם, שקילה של טענות מנוגדות, מיזוג המידע, וכתיבת החיבור הממזג. כאשר ממזגים מקורות מידע מרובים יש לבנות מודל קוהרנטי של הרעיונות המרכזיים המופיעים במקורות, למצוא את הקשרים ביניהם ולקשר בין הרעיונות למקורות. התמודדות עם משימות מעין אלו יוצרת עומס קוגניטיבי ומצריכה מודעות לתהליכים ותבחינים רלוונטייים וניהולם.
במחקר שנערך בקרב תלמידי כיתות ט', בחנו האם וכיצד כלי חדשני למיפוי מקורות מידע מרובים, שפותח על-ידי אוניברסיטת חיפה והמרכז לטכנולוגיה חינוכית, תורם למיזוג מקורות מידע היסטוריים מרובים. נמצא שתלמידים שלמדו ליצור מפות של מקורות מידע מרובים ולהעזר בהן על מנת לכתוב חיבורים ממזגים הצליחו יותר במשימת מיזוג במבחן עוקב בהשוואה לקבוצת ביקורת. בנוסף לכך, ניתוח המפות גילה שמרבית התלמידים יצרו מפות מאורגנות היטב, המציגות את הרעיונות העיקריים שהופיעו במקורות המידע וקישרו רעיונות אלו למקורות המידע המתאימים. בהרצאה אציע דרכים לשימוש במפת מקורות לקידום כישורי מיזוג בכיתה.
משך ההרצאה 45 דקות.