חשיפתם של תלמידים ישראלים למדעי הרוח הולכת ופוחתת. למעשה, נוצר מצב שבו לרוב, לימודי היהדות בבית הספר מעניקים לתלמידים את החשיפה העיקרית שיזכו לה במשך לימודיהם: בספרות, בהגות, ובהישגי הלשון והמחשבה האנושית. ואכן, מחברים יהודיים מהתנ"ך ועד ישעיהו ליבוביץ העמידו גוף יצירה עשיר בכל אחד מהתחומים הללו. המורים לתחומים אלה צריכים למלא שני תפקידים: העברת המסר החינוכי הלאומי של התנ"ך, התלמוד והספרות העברית, יחד עם הנחלת כלים לקריאה ביקורתית ברוחם של מדעי הרוח הכלליים.
בהרצאתי אעמוד על הדיכוטומיה הזו בהוראת מדעי היהדות, ואנסה להציע דרכים שתאפשרנה להפיק ממנה את המיטב עבור התלמידים. דרכים אלה ייצרו לא רק אזרח המודע לשייכותו למדינת ישראל ולעם היהודי, אלא גם אדם המחוייב לערכי הסובלנות והביקורתיות, ומסוגל להתמודד עם טקסטים מורכבים וחשיבה מופשטת.
משך ההרצאה 20 דקות.