שולחן עגול: תפקיד המורה במרחב למידה גמיש בלימוד אוריינות הבסיס לכיתות א'
עינב זנה
מחנכת כיתה ורכזת פדגוגית
בית ספר הריאלי
[email protected]
מה נדרש ממורה כדי לנצל את מרחב הלמידה במטרה לאמן את התלמידים בויסות עצמי?
באיזו דרך ניתן לנצל את מרחב הלמידה לשם אימון התלמידים בויסות עצמי?
באילו אופנים ניתן להכשיר מורים לעבודה במרחב למידה?
בכיתות א' ביסוד הדר מתקיימת למידה במרחב למידה גמיש. זוהי השנה הראשונה ועל רקע השינויים במרחב מתעוררות שתי שאלות מרכזיות מתוכן מתעוררות סוגיות שיש לדון בהן.
משך ההרצאה 30 דקות.
סדנה: רכישת מיומנויות במשחק
סיון הבר
מחנכת כיתה
בית הספר הריאלי
[email protected]
המשחק הוא חלום בהקיץ, הצפייה בילדים המשחקים חושפת בפנינו כיצד הופך הילד בדמיונו לכל דבר שירצה וכיצד הוא בונה עולמות וארמונות מקוביות עץ ומיד הופך למלך הארמון. עלינו להיות מודעים לעולמו הפנימי העשיר של הילד ולסייע לו בכך, עלינו ללמד בדרך זו. בכירי הפסיכולוגים הקוגניטיביים, פיאז'ה, ויגוצקי וברינר, מייחסים למשחק תפקיד ראשוני בהתפתחות הרגשית והאינטלקטואלית של הילד, להגברת יכולתו של הילד להגיע לחשיבה מופשטת וכן בהשפעות תרבות החיים הסביבתיים על תכני ומשמעויות המשחק. המשחק הוא דרך טבעית ללמידת מושגים, לפיתוח כישורים חברתיים ומיומנויות קוגניטיביות. בגישה הקוגניטיבית רואים בשילוב של משחק בלמידה כתהליך התפתחות השכלית שבו הילד לומד ומשנן חומר נלמד באופן חוויתי ויעיל.
השימוש במשחקים נחוץ על מנת לגוון את פעולות הלמידה ועל מנת לספק בידי המורה מכשיר מעשי ויישומי ליצירת למידה משמעותית דרך חוויות מפתח. דרך המשחק ניתן להקנות ידע, כישורים ומיומנויות בצורה נעימה ובלתי מכבידה. המשחק הוא כלי לפיתוח מיומנויות חברתיות, קוגניטיביות של וויסות עצמי ועלינו לנצל את הפוטנציאל שטמון בו בצורה רחבה יותר במערכת החינוך בישראל. הלמידה הופכת, מלמידה פסיבית – ללמידה פעילה, הילדים לומדים באופנים מגוונים ומתרגלים מיומנויות באמצעות משחקים שונים.
ערכו הלימודי של המשחק – בימינו עבר המשחק מהפך ונעשה לאמצעי חינוכי משובח המיושם במערכת החינוך ומיועד להקניית מיומנויות וידיעות לכלל הכיתה. בשיעורים רבים משתלב המשחק כחלק מתהליך הוראה-למידה. בעזרת המשחק ניתן להקנות מיומנויות, ניתן לתרגל ולחזור על חומר נלמד וכן לסיים שיעור בדרך משחקית. המשחק יכול לתת מענה כולל, למגוון צרכים בתחומי הלימוד הנבחרים, כשמראש המורה בוחר להעבירו בדרך משחקית מבחינה פדגוגית, כלי זה מאפשר לפתח בקרב התלמידים סקרנות ומוטיבציה. "אין דבר רציני יותר ממשחק". בני כל הגילאים מבלים יותר ויותר שעות בסביבות משחק, ובתוך כך רוכשים מיומנויות חברתיות, קוגניטיביות ורגשיות (ארקיסון,1958).
משך הסדנה 40 דקות.
הרצאה: יכולות מרחביות של ילדי הגן
כנרת עבדה-נוה
דוקטורנטית בפקולטה לחינוך
אוניברסיטת חיפה
[email protected]
המפה היא ייצוג ויזואלי של מרחב פיזי המאפשר התמצאות במרחב זה, פתרון בעיות רלבנטיות וראיה מעבר לנצפה במרחב הפיזי. ללמידה על מפות ולחשיפה אליהן חשיבות רבה בקידום הקוגניציה המרחבית של הפרט, יכולתו לעבד מידע מרחבי ולפתור בעיות תלויות-מרחב בתחומי STEM ואחרים. היכולות המרחביות מאפשרות שיפור היעילות בביצוע משימות בחיי היום יום.
חשיבה זו גם מקדמת הבנתם של ייצוגים ויזואליים דו-ממדיים של מרחב המציאות התלת ממדי, הנפוצים כיום במדיה הדיגיטאלית (הדמיית שטחים ומבנים, מפות ואפליקציות ניווט למיניהן כמו ה GPS) ואשר ילדים צעירים נחשפים אליהם, מתנסים בשימוש בהם ומפתחים רמה מסוימת של מיומנויות רלבנטיות לפרשנותם כבר מגיל צעיר.
למרות חשיבות הנושא, קיים מיעוט מחקרים המתמקדים ביכולות מרחביות תלויות-מפה של ילדים צעירים. במחקר הנוכחי חקרנו את הידע המושגי הקיים בקרב ילדי גן לגבי ייצוג המפה, מרכיביה השונים, קנה המידה וביטויים של אלו במבנם של גופי הידע הרלוונטיים שבנו הילדים.
45 ילדי גן חובה ביצעו יחידנית סדרת משימות ורואיינו לשם השלמת הידע לגבי שיקולי הדעת שהנחו את הילדים במהלך ביצועיהם. בעיצוב כלי המחקר נשקלה יכולתם המילולית הנמוכה (בעיקר בתחום המרחבי) של ילדים בגילאים אלה.
כלי המחקר כללו סדרת משימות שתוכננו תוך התחשבות במגבלות השפה וביכולת הציור הדלה בגילאים הנחקרים. השיטות שיושמו לעיבוד הנתונים היו איכותניות – לשם זיהוי הידע כפי שנבנה ע״י הילד וכמותניות לשם השוואות בין קטגוריות ידע שונות. הממצאים מצביעים על קיומו של גוף ידע ספוראדי וחסר קוהרנטיות בקרב הילדים. הידע שלהם נשען בעיקר על חוויותיהם האישיות בסיטואציות יומיומיות ועל דמיון תפיסתי לעולם המוכר להם. מצאנו כי קיים קושי בהבנה וביישום של עקרון קנה המידה וביישום הטרנספורמציה בין מפה דו-ממדית לסביבה התלת-ממדית ולהפך.
סוגיה לדיון: השלכות ממצאי המחקר על תכנית הלימודים ואופן התרגול של מיומנויות מפה בגילאים הצעירים.
משך ההרצאה 20 דקות.